על פי הדין ערב הרפורמה, בסיס החיוב במס בישראל היה בעיקרו טריטוריאלי. על פי בסיס חיוב זה, הוטל מס הכנסה על הכנסה אשר הופקה או נצמחה בישראל, בין אם הופקה על ידי תושב ישראל ובין אם על ידי תושב חוץ. כן הוטל מס הכנסה על הכנסה אשר נתקבלה לראשונה בישראל (גם אם הופקה או נצמחה בחו''ל). בסיס החיוב בגין ''קבלת'' הכנסה לראשונה בישראל היה רלוונטי בעיקר לגבי הכנסות פסיביות (דיבידנט, ריבית, תמלוגים, שכר דירה וכדומה).
במסגרת הרפורמה אומץ בסיס פרסונלי. על פי הדין לאחר רפורמה, תושבי מס ישראלים חייבים במס על הכנסותיהן בין אם אלה הופקו או נצמחו בישראל ובין אם מחוצה לה, ללא כל קשר למקום קבלתן של אותן הכנסות. תושבי חוץ ימוסו כבעבר על הכנסות ממקורות ישראליים, על פי כללי המקור שנקבעו, במפורט בהמשך.
הגדרת ''תושבות'' לעניין דיני המס
בשיטת המיסוי על בסיס כלל עולמי (פרסונלי) קיימת חשיבות מכרעת לסוגיית הגדרת תושבות המס של הנישום. כאמור לעיל, תושב ישראל ימוסה על בסיס כלל עולמי, בעוד שתושב חוץ ימוסה רק בגין הכנסות ממקור ישראלי.
מבחן התושבות לעניין יחידים
על פי הדין ערב התיקון לחוק, כפי שבא לידי ביטוי בפסיקת המשפט, יחיד נחשב לתושב ישראל אם ''מרכז חייו'' בשנת המס הוא בישראל. על פי מבחן ''מרכז החיים'' יש לבחון את מרבית זיקותיו של היחיד, לקבוע האם מרכז חייו הוא בישראל.
במסגרת התיקון עוגן מבחן מרכז החיים בפקודת מס הכנסה. לעניין זה נקבע, כי על מנת לקבוע האם מרכז חייו של יחיד הינו בישראל יש להביא בחשבון את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של הנישום, ובכלל זה יובאו בחשבון השיקולים הבאים:
- מקום ביתו הקבוע של הנישום ומקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
- מקום עיסוקיו הרגילים או קבועים או מקום העסקתו הקבוע של הנישום.
- מקום האינטרסים הכלכליים, הפעילים והמהותיים של הנישום.
- מקום פעילותו של הנישום בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.
לשם ביסוס הקביעה אם יחיד הינו תושב ישראל, אם לאו, נקבעו חזקות הניתנות לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה, כדלקמן:
- יחיד ששהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר, חזקה שמרכז חייו בשנת המס בישראל;
- יחיד ששהה בשנת המס 30 ימים או יותר וסך תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר, חזקה שמרכז חייו בשנת המס בישראל.
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוסמך לקבוע כי יחידים מסוימים, שהם עובדי מדינה או עובדי מוסדות מסוימים (קק''ל, רשויות מקומיות, סוכנות יהודית, חברות ממשלתיות וכיו''ב), ייחשבו כתושבי ישראל, אף אם אינם תושבי ישראל על פי המבחנים דלעיל. כמו כן, רשאי שר האוצר לקבוע כי סוגי יחידים מסוימים לא ייחשבו כתושבי ישראל. מכוח סמכות זו הותקנו תקנות בהן נקבע כי יראו כתושב ישראל יחיד אשר הינו עובד מדינת ישראל, אם יחסי עובד-מעביד החלו כשהיה תושב ישראל, וכן עובד של הגופים הנוספים המנויים לעיל (קק''ל וכיו''ב), עד תום חמש שנים מן המועד בו החל לעבוד מחוץ לישראל עבור אותו המעביד. כן נקבע כי יראו סוגים מסוימים של יחידים כתושבי חוץ למשך תקופה של חמש (ובמקרים מסוימים שלוש) שנים ממועד הגעתם לישראל. ברשימה זו נכללים בין היתר נציגים דיפלומטיים וקונסולריים, חיילים של צבאות זרים, סטודנטים, עיתונאים, ספורטאי חוץ וכיו''ב.
מבחן התושבות לעניין תאגידים
על פי הדין ערב הרפורמה, נקבע מקום מושבו של חבר בני אדם על פי אחת משתי החלופות:
- הוא רשום בישראל ועיקר פעילותו בישראל.
- השליטה והניהול על עסקיו נעשית בישראל.
במסגרת הרפורמה תוקנה ההגדרה, ונקבע כי חבר בני אדם ייחשב כתושב ישראל אם מתקיימת אחת החלופות הבאות:
- הוא התאגד בישראל (חל, מבחן הרישום ועיקר הפעילות);
- השליטה והניהול של עסקיו מופעלים בישראל (מבחן זה נותר ללא שינוי).
כללי המקור להפקת הכנסה
למעט מספר חריגים, הדין הקודם לא קבע כללים ברורים בדבר מקום הפקת הכנסה ביחס למקורות הכנסה השונים (''כללי מקור''). עם המעבר לשיטה הפרסונלית ישנה חשיבות רבה לקביעת כללי מקור. לגבי תושבי ישראל, החשיבות המרכזית הינה לצורך השאלה האם מס זר אשר הוטל על הכנסות תושב ישראל הינו בר זיכוי כנגד המס הישראלי החל בגין אותה הכנסה שכן על פי הדין החדש, רק מס זר ששולם על הכנסות ממקור שאינו בישראל יהיה בר זיכוי בישראל (בכפוף לחריגים מסוימים). לגבי תושבי חוץ, החשיבות המרכזית הינה לעניין קביעת ההכנסות בגינן יחויבו תושבי חוץ במס ישראלי, שכן מס ישראלי מוטל על הכנסתו של תושב חוץ רק מקום שהיא ממקור ישראלי.על פי דין לאחר רפורמה, כללי המקור בקשר עם סוגי ההכנסה השונים יהיו, ככלל, כדלקמן:
כלל המקור להפקת ההכנסה מפורט באתר (לא ניתן להציג טבלאות במערכת)
יצוין כי כללי המקור הנ''ל נקבעו חריגים מסוימים, למשל: כאשר לתושב חוץ יש ''מפעל קבע'' (סניף,למשל) בישראל, אשר משלם תשלום לגביו נקבע המקור על פי תושבותו של המשלם (ריבית, תמלוגים וכיוצ''ב), ההכנסה בידי המקבל תחשב הכנסה ממקור ישראלי (בין אם הוא תושב ישראל ובין אם לאו), על אף שהמשלם הינו תושב חוץ. כאשר לתושב ישראל יש מפעל קבע בחו''ל יחול כלל מקור הפוך, דהיינו - הכנסתו של המקבל תחשב כהכנסה ממקור חוץ, על אף שהמשלם הינו תושב ישראל.
[14.12.2006]
נכתב על ידי אלכס סוטובסקי
אזולאי סוטובסקי, רו''ח.
מומחים בייעוץ מס, מיסוי בינלאומי,
דיווחי מס.
לאתר רואי חשבון
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.
