לאחרונה יצאה שמועה על המלצה אפשרית של ועדת בן בסט להטלת מס עזבון. שמועה זו עוררה התרגשות בקרב הציבור וגררה מספר מאמרים פרי עיטם של מומחי מס שונים המביאים נימוקים לשלילת המס.
ברשימה זו לשם האיזון רצוני להביא שיקולים כבדי משקל התומכים בהטלת המס.
ראשית: מרבית המדינות המפותחות (ארה''ב, אנגליה, גרמניה) מטילות מס מתנות ומס עזבון.
מה ידוע בישראל שלא ידוע באותן מדינות? האם מס עזבון באותן מדינות גורם להאטת הצמיחה? האם הוא יוצר שם חוסר צדק חברתי? נראה לנו שההפך הוא הנכון.
שנית: מס עיזבון איננו מוטל על פעילות כלכלית ולפיכך לא יפריע לצמיחה. יותר מכך, המס יביא להחלפת מס ישיר והפחתתו, דבר שיתרום ככל הנראה להאצת הכלכלה, או לאוירה נוחה יותר בציבור המשקיעים.
שלישית: המס צריך להיות 50% מעל לשווי 10,000,000 ? ראשונים פטורים. כך יצא ש-99% מהאוכלוסיה יהיו פטורים ממנו אך אותם 1%, 60,000 בעלי ההון יתרמו, לפי המקובל במדינות מערב, כ-20% מהגביה השנתית, שווה ערך לכ-12 מיליארד ? בישראל.
רביעית: תכנוני המס הגלומים במס עזבון הינם בד''כ ע''י יצירת נאמנויות, שאף הן אינן מפריעות להתפתחות כלכלית או להאטה בקצב ההשקעות במשק. כאמור מס עזבון יביא כנראה להקלה במיסים ישירים ובמיסים עקיפים. הפחתתם תורמת בשיעור מסויים שהיקפו לא ברור לפעילות הכלכלית ולהשקעות.
חמישית: עיקר הרתיעה הנובע מניסיון העבר איננה מוצדקת, לאור ההצלחה היחסית של המס ברוב המדינות בהן הוא מוטל.
הצעתנו: מס עיזבון בישראל, בדומה לטכניקות המיסוי שבארה''ב בקשר ל- PiFC ו- C.F.C תחדור דרך מסכי נאמנות או דרך תאגידים נשלטים ברמת חדירה עמוקה ביותר ותטיל מס גם על התארגנויות מסוג זה.
מס מתנות: מס עזבון בארצות מפותחות מלווה תמיד במס מתנות, על מנת למנוע העברת רכוש שתכשיל את גביית המס טרם פטירתו של אדם. בעבר נכשל מס עזבון בישראל בין השאר משום שלא הוטל מס מתנות, והחוק דאז קבע פיקציה לפיה העברות במתנה שנעשו תוך 5 שנים לפני הפטירה היו נכללות בעזבון לצורך הטלת מס עזבון.
הפטורים המקובלים בארה''ב למס מתנות ומס עזבון הם סביב 670,000$ עד 680,000$ (מצטבר) ונראה כי בפטורים המוצעים על ידנו בישראל (מעל 10,000,000 ?) יצא מצב בו כ-99% מהאוכלוסיה יהיו פטורים ממס עזבון ומס מתנות ורק כ? 1% יהיו חייבים במס. פטור זה יסיר גם את עיקר ההתנגדות לעצם הטלתו של מס זה בשילוב עם מס מתנות. זהו מס צודק הרבה יותר מאשר העלאת שיעור המס על עבודה, או על מיסוי הכנסות מהון. בארצות המערב הוא מהווה מקור של כ-5% - 20% מהגבייה השנתית של המיסים (ראה נתונים בדו''ח ועדת גבאי על ביטול מס רכוש) ובהשוואה לנתונים בישראל, יתכן כי יהיה בו תחליף ל ? 12 מיליארד ? שנתי בגביה. סכום כזה וודאי שיכול לרווח את שיעורי המס ל-1.2 מיליון שכירים משלמי מס, מתוך כ- 2.4 מיליון שכירים.
לדעתנו, יש להחיל את המס על פטירות החל מ-1.1.2001 על נפטרים שהיו תושבי ישראל, או על נכסים של תושבי חוץ אם אותם נכסים מצויים בישראל. אין להחיל אותו רטרואקטיבית על מתנות לפני 1.1.2001. נראה לנו כי ניסיון להטיל את המס קודם לתאריך זה יהיה מנוגד לחוקי יסוד וצפוי להיות מותקף בבג''ץ. ייתכן גם שחוק הגנה על נכסי הציבור מ-84' מונע מיסוי נכסים פיננסיים מסוימים וגם בכך צריך להתחשב. לבסוף, חקיקת חוק מס עזבון ומס מתנות תאפשר ביטול כוונות ועדת בן בסט להטיל מס גבוה מ-50% על עבודה, או לבטל תקרות ביטוח לאומי ומס בריאות. העלאת מס שולי וביטול תקרות מיסי בריאות וביטוח לאומי, יש להן השלכות קשות ומזיקות על התפתחות ההשקעות והכלכלה במשק. רה''מ השווה בדבריו בתקשורת בשבוע שעבר את מיסוי ריווחי ההון הישראלים למקובל במדינות העולם. קרי ? לא מעל 18%; בעידן תחרות גלובלית גם מס שולי צריך להיות ברמת תחרות למקובל ברוב מדינות המערב, קרי מס ברמת שלא מעל 50%. מס עזבון ומס מתנות גם הם צעד בכיוון גלובליזציה של המס בישראל ונראה אפוא שיש בהן הגיון כלכלי נכון.
נכתב על ידי דר' אברהם אלתר
[18/12/2005]
יתכן ותתעניינו גם > במאמר חידושי פסיקה במיסים - דר' אברהם אלתר
אברהם אלתר, עו''ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.
לאחרונה יצאה שמועה על המלצה אפשרית של ועדת בן בסט להטלת מס עזבון. שמועה זו עוררה התרגשות בקרב הציבור וגררה מספר מאמרים פרי עיטם של מומחי מס שונים המביאים נימוקים לשלילת המס.
ברשימה זו לשם האיזון רצוני להביא שיקולים כבדי משקל התומכים בהטלת המס.
ראשית: מרבית המדינות המפותחות (ארה''ב, אנגליה, גרמניה) מטילות מס מתנות ומס עזבון.
מה ידוע בישראל שלא ידוע באותן מדינות? האם מס עזבון באותן מדינות גורם להאטת הצמיחה? האם הוא יוצר שם חוסר צדק חברתי? נראה לנו שההפך הוא הנכון.
שנית: מס עיזבון איננו מוטל על פעילות כלכלית ולפיכך לא יפריע לצמיחה. יותר מכך, המס יביא להחלפת מס ישיר והפחתתו, דבר שיתרום ככל הנראה להאצת הכלכלה, או לאוירה נוחה יותר בציבור המשקיעים.
שלישית: המס צריך להיות 50% מעל לשווי 10,000,000 ? ראשונים פטורים. כך יצא ש-99% מהאוכלוסיה יהיו פטורים ממנו אך אותם 1%, 60,000 בעלי ההון יתרמו, לפי המקובל במדינות מערב, כ-20% מהגביה השנתית, שווה ערך לכ-12 מיליארד ? בישראל.
רביעית: תכנוני המס הגלומים במס עזבון תל אביב דירה למכירה, הינם בד''כ ע''י יצירת נאמנויות, שאף הן אינן מפריעות להתפתחות כלכלית או להאטה בקצב ההשקעות במשק. כאמור מס עזבון יביא כנראה להקלה במיסים ישירים ובמיסים עקיפים. הפחתתם תורמת בשיעור מסויים שהיקפו לא ברור לפעילות הכלכלית ולהשקעות.
חמישית: עיקר הרתיעה הנובע מניסיון העבר איננה מוצדקת, לאור ההצלחה היחסית של המס ברוב המדינות בהן הוא מוטל.
הצעתנו: מס עיזבון בישראל תל אביב דירה למכירה,, בדומה לטכניקות המיסוי שבארה''ב בקשר ל- PiFC ו- C.F.C תחדור דרך מסכי נאמנות או דרך תאגידים נשלטים ברמת חדירה עמוקה ביותר ותטיל מס גם על התארגנויות מסוג זה.
מס מתנות: מס עזבון בארצות תל אביב דירה למכירה, מפותחות מלווה תמיד במס מתנות, על מנת למנוע העברת רכוש שתכשיל את גביית המס טרם פטירתו של אדם. בעבר נכשל מס עזבון בישראל בין השאר משום שלא הוטל מס מתנות תל אביב דירה למכירה, והחוק דאז קבע פיקציה לפיה העברות במתנה שנעשו תוך 5 שנים לפני הפטירה היו נכללות בעזבון לצורך הטלת מס עזבון.
הפטורים המקובלים בארה''ב למס מתנות תל אביב דירה למכירה, ומס עזבון הם סביב 670,000$ עד 680,000$ (מצטבר) ונראה כי בפטורים המוצעים על ידנו בישראל (מעל 10,000,000 ?) יצא מצב בו כ-99% מהאוכלוסיה יהיו פטורים ממס עזבון ומס מתנות תל אביב דירה למכירה, ורק כ? 1% יהיו חייבים במס. פטור זה יסיר גם את עיקר ההתנגדות לעצם הטלתו של מס זה בשילוב עם מס מתנות. זהו מס צודק הרבה יותר מאשר העלאת שיעור המס על עבודה, או על מיסוי הכנסות מהון. בארצות המערב הוא מהווה מקור של כ-5% - 20% מהגבייה השנתית של המיסים (ראה נתונים בדו''ח ועדת גבאי על ביטול מס רכוש) ובהשוואה לנתונים בישראל תל אביב דירה למכירה,, יתכן כי יהיה בו תחליף ל ? 12 מיליארד ? שנתי בגביה. סכום כזה וודאי שיכול לרווח את שיעורי המס ל-1.2 מיליון שכירים משלמי מס, מתוך כ- 2.4 מיליון שכירים.
<