כאשר אדם מגיע להחלטה לערוך צוואה, פעמים רבות מעורר התהליך באורח טבעי תחושות לא קלות הן אצל המצווה והן אצל בני משפחתו.
האנשים שעיינו במאמר זה צפו גם > בנכסים אלו
אנשים לא מעטים מסתפקים בעריכת צוואה בכתב יד ללא כל ייעוץ משפטי ואחרים פשוט הולכים לעורך-דין ומכתיבים לו את רצונם וזאת מבלי ליתן דעתם על כל ההשלכות הצפויות.
בישראל אין מס עזבון וגם לא מס ירושה ומבחינה זו מהווה ישראל מקלט מס עבור האמידים שבין יהודי העולם. יחד עם זאת, לאחר הפטירה ובעת חלוקת העזבון בין היורשים עלולה לקום חבות מס אצל היורשים, הן בעת חלוקת העזבון והן בעת מימוש נכסי העזבון.
החוק אמנם מאפשר ליורשים לערוך ביניהם הסכם חלוקת עזבון אשר בהתקיים תנאים מסויימים אינו מהווה ארוע מס (ועל כך במאמר נפרד), אולם, תכנון מס נכון בעת עריכת הצוואה עשוי לחסוך ליורשים כסף רב, הן בחסכון במס והן בתשלום לעורכי דין וליועצים אחרים.
קיימות מספר אפשרויות לתכנון מס נכון בעת עריכת הצוואה ואפרט:
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ''ג-1963, המוכר לרבים בשמו המקוצר הקודם ''חוק מס שבח'' (להלן: ''החוק''), קיים פטור מיוחד ממס שבח למכירת דירת מגורים שנתקבלה בירושה. מדובר בסעיף 49ב (5) לחוק.
מכירת דירה שנתקבלה בירושה על פי עילת פטור זו, אינה מובאת בחשבון במניין המכירות האחרות של היורש. כך למשל, אם לאדם יש דירת מגורים אחת משלו ודירה נוספת שקיבל בירושה, הרי אם הוא יהא זכאי לפטור המיוחד מכח סעיף 49ב (5) לחוק, הוא לא יצטרך להמתין במשך ארבע שנים בין מכירת הדירה שקיבל בירושה לבין דירתו הראשונה, אלא יוכל למכור באופן מיידי את שתי הדירות.
אולם אליה וקוץ בה. הזכאות לפטור המיוחד על פי סעיף 49ב (5) לחוק מותנית, בין היתר (קיימים תנאים נוספים), בכך שלמוריש בעת פטירתו היתה דירת מגורים אחת בלבד.
לפיכך, כאשר לאדם יש שתי דירות, מן הראוי לשקול בעת עריכת הצוואה להעביר דירה אחת במתנה בחיים לאחד היורשים הפוטנציאליים (תוך חיוב במס רכישה בשיעור של עד כ- 1.6% לכל היותר בהנחה שמדובר בקרוב מדרגה ראשונה) ולהשאר עם דירת מגורים אחת אשר אותה יוכלו היורשים למכור בפטור לפי סעיף 49ב (5) לחוק. [יחד עם זאת, יש לשים לב כי לגבי דירות שנתקבלו במתנה קבועה תקופת צינון בסעיף 49ו לחוק ומקבל המתנה (בהנחה שמדובר בילדו של נותן המתנה) יצטרך להמתין במשך תקופה של שנה עד שלוש שנים עד אשר יוכל למכור את הדירה בפטור (תלוי בנסיבות הספציפיות).]
מי שמסתייג ממתן מתנה בחיים, יכול לשקול למכור דירה אחת בחיים ואז להוריש ליורשיו דירה אחת אותה יוכלו למכור בפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב (5) לחוק ואת הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה שנמכרה בחיי המוריש. (במקרה זה יש להיות ערים לכך שהיורשים יוכלו לנצל את הפטור המיוחד על פי סעיף 49ב (5) לחוק רק לאחר שיחלפו ארבע שנים ממועד מכירת הדירה הקודמת שנמכרה ע''י המוריש בחייו).
אפשרות אחרת הינה לייחד נכסים ספציפיים ליורשים על פי צרכיהם באופן שלאחר הפטירה הם לא יזדקקו לא להסכם חלוקת עזבון ולא למימוש הנכסים.
כל אלה רק דוגמאות על קצה המזלג. קיימות אפשרויות רבות נוספות לתכנון מס נכון.
שיקולי מס נוספים קיימים גם לגבי נכסים נוספים שאינם נדל''ן בישראל כגון מניות בחברות, נכסי נדל''ן בחו''ל (אשר מכירתם ע''י תושב ישראל חייבת במס רווח הון מכח פקודת מס הכנסה ולא במס שבח !) וכיוצ''ב.
לסיכום: אדם המבקש לדאוג ליורשיו לאחר פטירתו, טוב יעשה אם יקדיש מחשבה מעמיקה גם להשלכות המס הצפויות ליורשיו.
הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
נכתב על ידי דן אבישר
[16/7/2007]
דן אבישר, עו''ד נוטריון ומגשר. מומחה למיסוי מקרקעין. בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת''א. בוגר השתלמויות במיסוי מקרקעין ובמיסוי בינלאומי. חבר ועדת המסים של לשכת עורכי הדין בישראל.
עוסק בתכנוני מס, ייעוץ מס, עריכת עסקאות מקרקעין מכל הסוגים, ייצוג בפני רשויות המס, ועדות ערר ובתי משפט.
רח' מנחם בגין 12,ר''ג, טל': 6122111.ליצירת קשר: dan@ybhlaw.com
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.
מכירת דירה שנתקבלה בירושה על פי עילת פטור זו, אינה מובאת בחשבון במניין המכירות האחרות של היורש. כך למשל, אם לאדם יש דירת מגורים אחת משלו ודירה נוספת שקיבל בירושה, הרי אם הוא יהא זכאי לפטור המיוחד מכח סעיף 49ב (5) לחוק, הוא לא יצטרך להמתין במשך ארבע שנים בין מכירת הדירה שקיבל בירושה לבין דירתו הראשונה, אלא יוכל למכור באופן מיידי את שתי הדירות.
אולם אליה וקוץ בה. הזכאות לפטור המיוחד על פי סעיף 49ב (5) לחוק מותנית, בין היתר (קיימים תנאים נוספים), בכך שלמוריש בעת פטירתו היתה דירת מגורים אחת בלבד.
לפיכך, כאשר לאדם יש שתי דירות, מן הראוי לשקול בעת עריכת הצוואה להעביר דירה אחת במתנה בחיים לאחד היורשים הפוטנציאליים (תוך חיוב במס רכישה בשיעור של עד כ- 1.6% לכל היותר בהנחה שמדובר בקרוב מדרגה ראשונה) ולהשאר עם דירת מגורים אחת אשר אותה יוכלו היורשים למכור בפטור לפי סעיף 49ב (5) לחוק. [יחד עם זאת, יש לשים לב כי לגבי דירות שנתקבלו במתנה קבועה תקופת צינון בסעיף 49ו לחוק ומקבל המתנה (בהנחה שמדובר בילדו של נותן המתנה) יצטרך להמתין במשך תקופה של שנה עד שלוש שנים עד אשר יוכל למכור את הדירה בפטור (תלוי בנסיבות הספציפיות).]
מי שמסתייג ממתן מתנה בחיים, יכול לשקול למכור דירה אחת בחיים ואז להוריש ליורשיו דירה אחת אותה יוכלו למכור בפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב (5) לחוק ואת הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה שנמכרה בחיי המוריש. (במקרה זה יש להיות ערים לכך שהיורשים יוכלו לנצל את הפטור המיוחד על פי סעיף 49ב (5) לחוק רק לאחר שיחלפו ארבע שנים ממועד מכירת הדירה הקודמת שנמכרה ע''י המוריש בחייו).
אפשרות אחרת הינה לייחד נכסים ספציפיים ליורשים על פי צרכיהם באופן שלאחר הפטירה הם לא יזדקקו לא להסכם חלוקת עזבון ולא למימוש הנכסים.
כל אלה רק דוגמאות על קצה המזלג. קיימות אפשרויות רבות נוספות לתכנון מס נכון.
שיקולי מס נוספים קיימים גם לגבי נכסים נוספים שאינם נדל''ן בישראל כגון מניות בחברות, נכסי נדל''ן בחו''ל (אשר מכירתם
